קישורים מפת האתר

19 בפברואר 2012: חדשות שריון בתקופונים בין-לאומיים - לקט פברואר 2012
להלן לקט חודש פברואר 2012 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו"פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא"ת, בעריכת אל"ם (במיל') יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל"ם (במיל') שאול נגר


חב' ריינמטל הדגימה, בירי חי, את מערכת ההגנה האקטיבית
GIZMAG, 31 בינואר 2012


Rheinmetall Tests New Active Defense System under Live Fire
http://www.gizmag.com/rheinmetall-ads-live-fire-test/21278/


חברת ריימנטל הגרמנית הדגימה את מערכת הגנה הקשה AMAP-ADS בפני קבוצה של לקוחות פוטנציאליים. הצופים עמדו, ללא הגנה מיוחדת, במרחק 150 מטר מהרק"ם המתגונן. מערכת ההגנה הקשה הותקנה על נגמ"ש מסוג Fuchs/Fox 1A8 אשר נגרר במהירות של 20 קמ"ש. בניסוי נורתה אל הנגמ"ש רקטה מסוג אר-פי-ג'י-7 מטווח של 18 מטר בלבד. על מערכת ההגנה הקשה היה להגיב תוך פחות מעשירית שנייה. המערכת הצליחה לגלות, להחליט ולהפעיל אמצעי נגד אשר השמיד את האיום קרוב לנגמ"ש ללא פיזור משמעותי של רסיסים וללא יצירת נזק סביבתי (ראו גם רצף התמונות של התקרבות האיום ונטרולו). לדברי החברה מיד לאחר הניסוי הועברה הזמנה ראשונה ממדינה אסייתית שלא זוהתה.


צילום רצף, משמאל לימין, של התקרבות האיום ונטרולו

החברה טוענת כי זמן התגובה של המערכת הוא 500 מיקרו-שניות וכי היא מסוגלת להתמודד עם כלל האיומים על רק"ם החל באר-פי-ג'י, דרך טילי נ"ט מונחים, איומים קינטיים ואף מטעני צד וקליעי EFP (Explosive Formed Projectile).
בניסוי קודם שנערך בשוויץ הדגימה המערכת יכולת להתמודד עם איומים מרובים כאשר השמידה שתי רקטות אר-פי-ג'י אשר נורו בו זמנית אל אותה נקודה בטנק. ההשמדה בוצעה על ידי שני מודולים סמוכים של מערכת ההגנה. באותו ניסוי גילתה המערכת קליע 7.62 מ"מ שנורה אל המטרה אך פסלה אותו כלא איום.
כאמור לעיל אמצעי הנגד מסוגל לפגוע בקליע קינטי כדוגמת M829 APFSDS הנע במהירות של כ-1700 מטר בשנייה, אך הרכב המתגונן עדיין צריך לשאת שריון משמעותי כיוון שהקליע רק נשבר ואיננו מושמד לחלוטין. המערכת הינה קלת משקל. רכב כדוגמת האמר יכול להיות מוגן על ידי מכלולים שמשקלם הכולל אינו עולה על 150 ק"ג. המערכת מורכבת ממכלולים משולבים של חישה ותגובה המותקנים על גג הרכב. בכל מכלול שני חישנים אלקטרואופטיים. ההתרעה המוקדמת מסופקת על ידי חישן בתחום תת-אדום ולאחר הגילוי הראשוני מופעל מד טווח לייזר המוודא את קיום האיום. במערכת אופיינית יש בין 15 ל-30 חישני תת-אדום (על הנגמ"ש בניסוי הותקנו 19). אמצעי הנגד מופעל כאשר האיום הוא במרחק של כמטר בלבד מכלי הרכב.


מכלול חיישנים במסגרת על גג הרק"ם


חברת ריימנטל אינה מוכנה לחשוף את עקרון הפעולה של אמצעי הנגד אך בכתבה מובאת השערה כי אמצעי הנגד מבוסס על מטען צורתי ה"יורה" ליינר ממתכת מיוחדת שמתפורר לקשת של רסיסים קטנים כגרגירי חול ואשר בזכות תזמון ירי מדויק מסוגלים לפגוע באזור הרגיש של האיום ולחתוך אותו. הסילון הממוקד של הגרגרים גם מונע נזק סביבתי משמעותי. בכתבה אפשר לראות תמונות נוספות של ההתקנה ושל הניסוי.


מראה הרק"ם עם מסגרת החיישנים בהיקף הגג


הצעות להחלפת נגמ"שי M113 ברק"ם ברדלי מוסב
INTERNATIONAL DEFENSE NEWS, דצמבר 2011, עמ' 31-30

BAE Systems Pushes Bradley Variants to Meet US Army AMPV Requirement

בצבא ארצות הברית משרתים עדיין אלפי נגמ"שים M113 בתצורות שונות. תכנית AMPV* אמורה להביא להחלפתם ברק"ם ממשפחה חדשה. חברת BAE הציעה להשתמש בדגמים הישנים יותר של רק"ם ממשפחת Bradley שיושבחו ויוסבו ליעודים שונים, במקום M113. למטרה זו בנו מספר דגמים של רק"ם לפינוי רפואי, לפיקוד, למרגמה 120 ולנושא גייסות.
אחד השינויים הדרושים הוא הגבהת הגג של הרק"ם המקורי על ידי מודול של גג (בחלק שמאחורי תא הנהג) שניתן להרכבה והסרה תוך מספר שעות. בגג ה"פריק" מותקן צריחון מפקד. בכל סוגי הרק"ם המושבח יבוצעו שיפורים אוטומוטיביים תוך שימוש במכללים תקניים של Bradley A3, כגון מנוע קמינס 600 כוחות סוס והנעה של L-3, מוטות פיתול מהדור החדש וכו'. מבחינת מיגון, מציעים הוספת ערכות מיגון שיותקנו על תובת האלומיניום, לוח מגן לגחון, רצפה צפה בתא הצוות, 'וילונות' פנימיים סופגי ריסוס וכו'. בהצעה לוקחים גם בחשבון שבטווח הרחוק הרק"ם הכבד שמפותח בתוכנית GCV יוציא מהסד"כ את כל הצי של הברדלי, שיוסבו ל-AMPV.

* AMPV = Armored Multi-Purpose Vehicle


הנגמ"ש ברדלי, סוס עבודה של לחימה קשה


"הפשרת" חוזי הפיתוח של הרק"ם העתידי GCV


JANE'S DEFENSE WEEKLY,
14בדצמבר 2011

SAIC Contract Compliant Rejected


כזכור נחתמו בארצות הברית, באוגוסט 2011, שני חוזים לשלב הראשון של פיתוח הרק"ם העתידי GCV* - עם חברות BAE ו-GDLS. חברת SAIC לא זכתה בחוזה. המשך הביצועים נעצר בגלל תלונה שהוגשה על ידי חברת SAIC, שהצעתה התבססה על שיתוף פעולה עם תעשיות גרמניות הקשורות לרק"ם "פומה".
ביום 5 בדצמבר 2011 פרסם משרד המבקר של ממשלת ארצות הברית הודעה רשמית לפיה התלונה של SAIC נדחית, כי הבדיקות שערכו הוכיחו שבחירת שני המתחרים שזכו בחוזים נעשתה כראוי על פי קריטריונים שנקבעו מראש. בכך "הופשרו" חוזי הפיתוח הנ"ל.
הערה:
יצוין שלפי החלטת שר הצבא ייבחנו חלופות של רק"ם קיים, כמו הנמר והפומה, בנוסף לפיתוח המקומי בארצות הברית


*GCV = Ground Combat Vehicle


*GCV = Ground Combat Vehicle

קונספט של דרפא על רכב היבשה העתידי


תהליך פיתוח חדשני לרק"ם האמפיבי הבא עבור הנחתים
DEFENSE NEWS, 16 בינואר 2012, עמ' 14


DARPA, USMC – to Develop Experimental Amphibious Vehicle


כזכור בוטל לפני שנה פרויקט הפיתוח של רק"ם EFV* של חיל הנחתים האמריקני, אחרי שהושקעו בו כ-15 מיליארד דולר ועשרות שנים, בגלל בעיות טכניות חוזרות ונשנות ללא פתרון. כיום מתרכז מאמץ הפיתוח של הנחתים בארצות הברית ברק"ם ACV**, שאמור להיות הרבה יותר פשוט וזול מזה שבוטל.
בסוכנות המחקר דארפא של משרד ההגנה האמריקני יזמו בשנה האחרונה תכנית חדשנית-ניסיונות לתהליך פיתוח מהיר ותחרותי בעזרת התעשייה, כאשר זו עשויה לזכות בפרסים על הצעות תכן שיזכו. היישום הראשון של תכנית זו הוא AVM***, שיבוצע בתיאום עם חיל הנחתים במקביל לפעילות הפיתוח של ACV. ייתכן שהתוצאה תהיה בהצגת אבי-טיפוס מתחרים.
דארפא פרסמו חוברת דרישות זהות לאלה של ACV. התכנית מכונה FANG והתעשיות שיציגו רעיונות מצטיינים יזכו בפרסים:
בתחום הניידות וההנעה - הפרס 1 מיליון דולר, בתחום המבנה והשרידות - 1 מיליון דולר ועל תכן כולל של הרק"ם - 2 מיליון דולר. התכניות הנבחרות יהוו בסיס לבנייה מהירה של אבי טיפוס במפעל משולב מיוחד.


*EFV - Expeditionary Fighting Vehicle


**ACV - Amphibious Combat Vehicle


***AVM - Adaptive Vehicle Make


הרק"ם האמפיבי מסוג EFV שפיתוחו בוטל


נגמ"ש דרום קוריאני חדיש K21
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, ינואר 2012, עמ' 33-31


K21 Infantry Fighting Vehicle Enters Service


הקוריאנים פרסמו לאחרונה פרטים על הנגמ"ש החדש והמיוחד שפיתחו והכניסו לתחילת הייצור הסדרתי. מדובר בנגמ"ש אמפיבי במשקל של 25 טונות המצויד בתותח 40 מ"מ.
התכונות העיקריות:


  • הנעה - מנוע 750 כ"ס, ממסרת-אוטומטית, מתלה הידרופניאומטי.
  • תנועה במים - בעזרת מצופים מתנפחים (קבועים ברק"ם), הנעה על ידי הזחלים בלבד (7 קמ"ש).
  • מבנה תובה וצריח: לוחות אלומיניום. אין פרטים על רמת המיגון אך צוינה אפשרות להוספת ערכות מיגון חיצוניות.
  • צריח -2 אנשי צוות - מפקד משמאל ותותחן מימין, מצויד בתותח 40 מ"מ ומקלע מקביל 7.62 מ"מ בתוספת של מדוכות עשן. אפשרות להתקין 2 טילי נ"ט מתחת לדופן שמאל. הנעת צריח/תותח חשמלית, מערכת בק"ש מתקדמת יום-לילה (תרמית), כוונת פנורמית למפקד. ייצוב מלא לירי בתנועה.
  • ציוד עזר: מערכות ניווט, מיזוג אוויר, אב"ך על לחץ, מטען עזר, כיבוי אש, תקשורת ו"ניהול קרב".
  • חידושים בתחום התחזוקה וההדרכה - עזרים אלקטרוניים לאימון, דיאגנוסטיקה, ספרי הוראות תפעול ואחזקה - הכול אלקטרוני אינטראקטיבי.
    3 דגמים ראשונים נבנו ב-2005 ואחרי ניסויים ושיפורים הוחל בסדרה ראשונית של 20 כלים ב-2009. חוזה לייצור סדרתי החל בשנת 2011.

הנגמ"ש K21 של קוריאה הדרומית. מזכיר במראהו את הנגמ"ש השוודי CV90


עלות גבוהה לטנק ההודי ארג'ון 2
DEFENSE NEWS, 5 בדצמבר 2011, עמ' 15


Price Soars for India’s Arjun-2


המחיר של הגרסה המתקדמת של הטנק ההודי, Arjun-2, יהיה גבוה ממחיר של טנק אברמס האמריקני, לפי מקורות במשרד ההגנה ההודי. עלות כל יחידה תהיה יותר מ-8 מיליון דולר, לעומת 7 מיליון לאברמס. בשנה שעברה הזמין צבא הודו 124 יחידות, לצד 124 טנקי Arjun-1, הנמצאים כעת בייצור סדרתי. לדברי מפעל HVF הממשלתי, המייצר את הטנקים, רק הזמנה של יותר מ-500 יחידות תוכל להפחית את המחיר. ייצור סדרתי אמור להתחיל ב-2012, לאחר ניסויים בינואר ויוני, ובעקבותיהם ייתכן כי הצבא יגדיל את היקף ההזמנה. הטנק אמור להיכנס לשירות ב-2014.
משקלו של טנק Arjun-2 65 טונות, בין שניים לארבעה טונות יותר מקודמו; הוא מונע על ידי מנוע מתוצרת הודית, במקום מנוע גרמני בדגם הקודם. ככלל, הטנק החדש מכיל יותר מ-90 אחוז רכיבים מקומיים, לעומת 55 אחוז בלבד בקודמו. הוא כולל משגרי טילים ויחידות כוח עזר טובים יותר, לוחות שריון ריאקטיבי, מגוב לפינוי מוקשים, מעקב מטרות אוטומטי, מערכות ניווט מתקדמות ועוד. התותח שלו מסוגל לירות 500 פגזים, כפול מיכולת הטנק הסובייטי טי-72.
לצפייה בסרטון על הטנק Arjun-2 :


 

הטנק ההודי Arjun-2


סקירה על רק"ם גישור בעולם
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, ינואר 2012, עמ' 43-38


Stretching Exercises: *AVLBs Bridge The Gap to More Flexibility


הכתבה סוקרת את סוגי רק"ם הגישור המפותחים ומיוצרים במדינות השונות, כאשר המגמות הן:

  • שימוש בפלטפורמות חדשות ייעודיות, ולא רק בתובות של רק"ם מתיישן, כבסיס לגישור.
  • הגדלת כושר הנשיאה (MLC**) של הגשרים, לאור הופעת רק"ם כבד יותר והארכת "טווח הגישור".
  • רכב גישור גלגלי לניידות אסטרטגית בכבישים.
    סוגי הרק"ם העיקריים הנסקרים בכתבה:
  • TITAN AVLB של הבריטים
  • ABV + JAB של הנחתים בארצות הברית – על בסיס תובת M1
  • PMCZ90 - פולני
  • Biber - גרמני, על ליאופרד 1
  • PSB - גרמני, על ליאופרד 2
  • Leguan - גרמני, על ליאופרד 1
  • CNIM-MAB - צרפתי, גלגלי
  • HAB - של GDLS ארצות הברית, על תובת M1
  • REBS - של GDELS (אירופה), גלגלי
  • BLT - הודי, על T72
  • TANDEM - של תעש, ישראל
  • MTU20 - רוסי, על T55
    מומלץ לעיין בכתבה הנרחבת, במקור.
    * AVLB - Armoured Vehicle Launched Bridge
    ** MLC - Military Load Classification

גשר טנדם (כפול) של תעש, ישראל


תחמושת חדשה לתותחים 105 מ"מ בצבא ארצות הברית
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, ינואר 2012, עמ' 8

US Army Pursues Extended Range 105mm High Explosive Round


צבא ארצות הברית מתכנן להצטייד בתחמושת ארטילרית חדשה לתותחים M119 - 105 מ"מ, אשר תאריך את הטווח המרבי וגם תצמצם משמעותית את ההשקעות הלוגיסטיות (ב-25 עד 50 אחוזים). מדובר בשילוב של פגזים חדשים M1130E1 ומטענים חדשים XM350. אלה אמורים להחליף 4 סוגים של פגזים קיימים ושני סוגים של מטענים (M67 ו-M200), כך שהחימוש החדש יכסה את כל טווח המטרות. הפגזים מבוססים על פיתוח דרום-אפריקני M1130-HEPFF BB*, שעובר סידרת ניסויים לאישור דגם ולפי הסכם עם המפתחים RDM** ייוצר בארצות הברית על ידי GDOTS***.
המטענים XM350 מפיתוח חברת ריינמטל ייוצרו אף הם בארצות הברית על בסיס תחרותי. בשלב זה נבחרה חברת GDOTS (אחרי תחרות עם ATK). לפי תוצאות הניסויים עד כה הטווח המרבי שיאושר לתחמושת החדשה יהיה כ-17.8 ק"מ (בתנאים תקניים!) לעומת 13.2 בחימוש הקיים.


*HE PFF BB - High Explosive Pre-Formed-Fragment - Base Bleed


**RDM - Rehinmetall Denel Munitions (דרום אפריקה)


***GDOTS - General Dynamics Ordnance and Tactical Systems (דרום אפריקה)


ציור הממחיש את השילוב של כלל התכונות הנדרשות בפגז יחיד


מכ"ם לזיהוי ירי
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2011, עמ' 22


Saab Reveals Small Hostile Fire Radar


חברת סאאב סנסיס הציגה אבטיפוס של מכ"ם קטן המיועד לזיהוי ירי. לדברי החברה, המכ"ם הוא שיפור משמעותי לעומת מערכות אקוסטיות, שיש להן מגבלות, כמו חוסר יכולת לעבד פרצי ירי. פיתוח המכ"ם החל בשנת 2009 כפרויקט פרטי, והמערכת הראשונה הושלמה בשנת 2010.
מאז החברה וצבא היבשה האמריקני ביצעו ניסויים במספר שדות ניסוי, והמערכת ברמת מוכנות טכנולוגית 5 או 6. "חבילה" לרכב קרבי טיפוסי, כמו נגמ"ש, תכלול ארבעה פנלים של מכ"ם אנכיים, כל אחד מכסה 120 מעלות באזימות ו-60 מעלות הגבהה; משקל כל פנל 2.72 ק"ג, והם דורשים אספקת כוח בזרם ישיר במתח 28 וולט. יחידות המכ"ם, מבוססות על תדרי-C, מזינות את המידע למעבד המציג ירי על צג, המייצג 360 מעלות. המערכת מסוגלת לזהות ירי מנשק קל, אר-פי-ג'י, צרורות ירי, קליעים תת-קוליים ועל-קוליים, וירי מנשק בעל משתיק קול, במהירויות של בין 40 ל-1,700 מטר בשנייה. בניסויים המערכת זיהתה אר-פי-ג'י בטווח 400 מטרים. לדברי החברה, למערכת יש דיוק של 5 מעלות באזימות ובהגבהה, ו-10 אחוזים בטווח, וכן שיעור נמוך של התרעות-שווא. בשלב הראשון המערכת מיועדת בעיקר לכלי רכב, אולם ניתן יהיה להתקינה על גבי ספינות חוף או נהר, ובבסיסים.


רובה צבע לגילוי מטעני צד?
HOMELAND SECURITY NEWS WIRE, 18 בינואר 2012


Army Wants IED Detecting Paintball Gun


http://www.homelandsecuritynewswire.com/dr20120118-army-wants-ied-detecting-paintball-gun

הצבא האמריקני בוחן דרך להפוך רובי צבע לאמצעי לגילוי מטעני צד. רובי הצבע, המשמשים בדרך כלל לשעשוע או כאמצעי לפיזור הפגנות, אמורים לירות קליעים עם חומרים מיוחדים אשר יסייעו להחליט האם חפץ חשוד אמנם מכיל חומר נפץ. מספר חברות כבר פיתחו צבעים או אבקות המגיבים בשינוי צבע בנוכחות חומרי נפץ. לדוגמה, חברת Raptor Detection Technology פיתחה תרסיס בשם SAFE-T Spray המשנה את צבעו לכתום כאשר הוא בא במגע עם חומרי נפץ מסוימים. הבעיה היא שאין זה פשוט לטעון בקליע מספיק מהתרסיס וכן לירות אותו במדויק למרחק מספיק. הצבא מעוניין ברובה צבע שיגיע בדיוק מספיק לטווח של כ-100 מטרים עם קליע הנושא צבע בכמות מספקת, כך שאפשר יהיה להבחין בו מטווח כזה. קליע של רובה צבע רגיל נושא כ-2.5 מיליליטר של צבע, וזו כמות לא מספקת מבחינת נראות. נוסף על כך הרובים והקליעים הנוכחיים פשוט אינם מדויקים מספיק. דרישה נוספת היא שפגיעת הקליע לא תגרום להפעלת הפצצה.


שימוש ברובה צבע


משבש מטענים מפיתוח רומני
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2011, עמ' 15


Romania Adopts Standoff Rocket-Propelled IED Disruptor


חטיבת הלוחמה בטרור של שירות המודיעין הרומני החלה להשתמש במכשיר חדש, המיועד לשבש את פעולתם של מטעני צד, מבלי להפעילם. המתקן מבוסס על קליע מונע ברקטה, עליו מותקן רש"ק גדול במיוחד, היוצר סילון מים חזק בקרבת המטרה. סילון המים מיועד לשבש את פעילותם של מטענים גדולים, כמו מכוניות נפץ, מבלי להפעילם. הקליע נורה ממשגר צינור על חצובה קלה, המצוידת במשקולת-נגד, המושלכת כדי להתגבר על כוחות השיגור. שירות המודיעין, SRI, פיתח את המתקן בשיתוף מומחים של מכון המחקר הביטחוני ACTTM; הפיתוח החל ב-2005, והמכשיר נמסר לראשונה בסוף 2010.


תכנון הרובוטים מושפע מלימוד היכולת של בעלי-חיים
UC BERKELEY NEWS CENTER , 4 בינואר 2012


Leaping Lizards and Dinosaurs Inspire Robot Design


http://newscenter.berkeley.edu/2012/01/04/leaping-lizards-show-robots-the-value-of-a-tail/


חקירת מנגנון הקפיצה של לטאות המסתייעות בזנב שלהן סייעה לחוקרים באוניברסיטת ברקליי בפיתוח רכב רובוטי בשם Tailbot (מוצג בתמונה למטה). החוקרים חקרו איך תנועות מתאימות של הזנב מסייעות ללטאה לנתר ולהתייצב בהצלחה, גם אם היא מחליקה ומועדת. אך אחרי הוספת זנב לרכב Tailbotגילו החוקרים שמניעת ההחלקה אינה כה פשוטה, וזה לא מספיק להניף את הזנב כלפי מעלה כפי שעשו הלטאות שנצפו. התברר שיש להתאים באופן אקטיבי את זווית הזנב, תוך כדי הניתור. החוקרים סבורים שבהשראת זנבות הלטאות יהיה ניתן לפתח רובוטים למשימות חיפוש והצלה שיהיו זריזים יותר ובעלי יכולת טובה יותר לגלות במהירות חומרים מסוכנים.
אחדים מחברי צוות המחקר עסקו שנים רבות בחקירת מנגנון הטיפוס של שׂממיות על משטחים חלקים, ובתקופה האחרונה התחילו לחקור כיצד הן נעזרות בזנב כדי להימנע מנפילה בעת החלקה ולהתייצב. המחקר החדש בדק היפותזה בת 40 שנה לפיה דינוזאורים דו-רגליים נעזרו בזנבם לצורך ייצוב.
ב"טיילבוט" (המבוסס על רכב צעצוע) יש חישנים החשים את האוריינטציה ובהתאם לכך הזנב מונף כלפי מעלה כדי להבטיח תנועה מיוצבת. תכנון ה"טיילבוט" תרם לקידום התחום החדש שנקרא inertial assisted robotics, שעורר עניין רב בכנס הבין-לאומי על רובוטים ומערכות אינטליגנטיות שהתקיים באוקטובר האחרון. המחקר מומן במשותף על ידי מספר גופים, ביניהם מעבדת הצבא האמריקני ARL.
לצפייה בסרטוני הדגמה ראו כאן:
סרטון ראשון:



סרטון שני:



לטאה ליד הרכב הרובוטי Tailbot


הקרב על ראיית הלילה המשופרת
C4I JOURNAL, ינואר-פברואר 2012, עמ' 21-20


Night Vision Showdown


לפי התכנית של צבא ארצות הברית, 40,000 מחייליו היו צריכים להיות מצוידים במערכות אישיות לראיית לילה (Night vision monocles), מערכות המשלבות מגבירי אור כוכבים (מא"ך) עם טכנולוגיית תת-אדום (Infrared). לרוע המזל, תכנית זו לא צלחה ורק 7,500 מערכות סופקו עד כה על ידי ידי היצרן שזכה במכרז בשנת 2005, חברת ITT. בחודש מארס או אפריל הקרוב יפורסם דוח של הצבא אשר השווה מערכות המיוצרות בידי 4 יצרנים שונים הכוללים את ITT, DRS, L-3 ורייתאון. ההשוואה בוצעה במסגרת תחרות אשר יזם הצבא בשנת 2010 ומטרתה הייתה לבחון אם לחברות הללו יש יכולת לספק מכשירים העומדים בדרישותיו, בעיקר בהיבט של יכולת אספקה ומחיר (זול יותר מ-14,600$ שהוא מחירה של המערכת שמספקת חברתITT כיום).
המטרה היא לאפשר שהמכשירים יוכלו להציג מידע חיצוני המגיע מחישנים שונים. בראש ובראשונה נדרש להציג מידע גם ממכשירי תת-אדום בתחום הרחוק (LWIR), אך לא מן הנמנע שבעתיד תהיה דרישה להציג מידע ממכ"מים חודרי קירות, חישנים היכולים לזהות ירי, מפות דיגיטליות או תצלומים אוויריים. כיום נדרשים חיילים להסיר עיניהם ממה שמתרחש מולם ולהביט במחשבים נישאים או בטלפונים חכמים שבהם נמצא מידע זה. כוונת צבא ארצות הברית היא שהמידע ישולב בתצוגה הדיגיטלית במכשיר הראייה על קסדת החייל, וכך יתאפשר לו לראות אותו בעין אחת בעוד עינו השנייה צופה אל העולם מולו.


המכשיר מסוג Night vision monocles ושימושיו


קליע נק"ל המתביית על כתם לייזר
SANDIA LAB NEWS, 30 בינואר 2012


Sandia’s Self-Guided Bullet Prototype Can Hit Target a Mile Away


https://share.sandia.gov/news/resources/news_releases/bullet/


חוקרים במעבדה הלאומית סנדיה שבניו מקסיקו פיתחו קליע מתביית שאפשר לירות אותו מנשק קל בעל קנה חלק. הקליע מתביית על ציון לייזר ומסוגל לפגוע במטרות במרחק של 2000 מטרים. הקונספט נבחן תחילה בסימולציות מחשב ולאחרונה נבנה אב טיפוס שהודגם בניסוי ירי.
הקליע הוא באורך של כ-10 ס"מ וכולל חישן אופטי בחרטום, מכלול אלקטרוני להנחיה המבוסס על מעבד של 8 ביט וכן מפעילים חשמליים המזיזים הגאים זעירים בקצב תיקון של 30 פעמים בשנייה. הקליע נורה מקנה חלק כדי למנוע סחרור שיפגע ביכולת הניהוג. יש לו מבנה אווירודינמי יציב בזכות מרכז כובד קדמי וכנפוני ייצוב.


מראה הקליע


סימולציות מחשב הראו שקליע רגיל, הנורה לטווח של 1000 מטר, עלול להחטיא בתנאים מסוימים את מטרתו בתשעה מטרים. באותם תנאים הקליע המונחה יחטיא ב-20 ס"מ בלבד. ככל שהטווח למטרה גדול יותר הדיוק דווקא משתפר כי יש יותר זמן לייצב ולתקן את המסלול.
הקליע שקוטרו קטן מקוטר הקנה שממנו הוא נורה, עטוף במנעלים עשויים פלסטיק (Sabot) המספקים את האיטום הנדרש בעת התנועה בקנה, כדי שהגזים יפעילו לחץ על הקליע והם גם מגנים על הכנפונים הזעירים. לדברי המפתחים אין צורך במערכת מדידים אינרציאליים ההכרחית בטילים מונחים, דווקא בזכות ממדיו הקטנים של הקליע. לדבריהם אפשר לתקן את מעוף הקליע בקצב גבוה ולכן אפשר לבצע תיקונים שאינם מאד מדויקים, ולחסוך את הצורך במדידים. מהירותו של הקליע שנורה באמצעות אבק שריפה סטנדרטי, היא כ-2.1 מאך או קרוב ל-730 מטר בשנייה. המפתחים מעריכים כי באמצעות אבק שריפה משופר יהיה אפשר להגיע למהירות קליע צבאית סטנדרטית.
בניסוי שנערך בשעת לילה נורה קליע אשר הוצמדה אליו דיודה פולטת אור (LED) וסוללה זעירה וכך ניתן היה לצלם את מסלול הקליע. המסלול צולם בווידיאו מהיר וניתן היה לצפות בתהליך ההתייצבות והביות של הקליע.


מסלול הקליע כפי שצולם


הערות:


  • בכתבה אחרת (במגזין WIRED) הוזכרה תכנית Exacto של DARPA שנועדת לפתח קליע מונחה ואת כוונת הלייזר שתוכל להנחות אותו. מציינים שהקליע עדיין בשלב אב-טיפוס ומבוקשים שותפים להשלמת הבדיקות ומסחור המוצר. כמוכן מובאים סרטונים שונים על פעולת הקליע.
  • הידיעה פורסמה גם ב-NEW SCIENTIST, 30 בינואר, שם מציינים כי האתגר העיקרי הוא הוזלת עלות קליע כזה, כדי שיוכל להתאים לשימוש בצבא.

מערכת חדשה למיגון הראש והפנים
ARMADA, דצמבר 2011 – ינואר 2012, עמ' 41

Batlskin Head Protection


חברת Revision Military הציגה לאחרונה מערכת מיגון ראש חדשה הנקראת Batlskin. המערכת הינה מודולרית וכוללת קסדה בליסטית עם מעטה פנימי למניעת מכה, מערכת רתמה, מגן לסת ומישקף. הקסדה המיועדת לחייל "העתידי", הינה מערכת משולבת הנותנת הגנה מפני מכה חזקה, פיצוץ ואיומים בליסטיים. התכנון מבוסס על הקונספט של גנרל צ'רלס קרולק מסוף שנות ה-90 לגבי מגוון האיומים הצפויים לחייל בשדה הקרב המודרני. בפעילות הומניטרית נדרשים רק הקסדה עם הציפוי הפנימי ומערכת הרתמה (רצועת ראש וסנטר), בתפקידי "שמירת שלום" מוסיפים את המישקף וכן תושבת קדמית להתקנת אמצעי תצפית או ראיית לילה. לשימוש בקרב מוסיפים את מגן הלסת. כל הרכיבים תוכננו להרכבה או הסרה מהירה.


קסדת מגן עם משקף


מכשיר קשר "חכם" לשירותו של המפקד בשטח
ARMADA, דצמבר 2011 - ינואר 2012, עמ' 41


Leader Radio From Harris

מוצר חדש של החברה שהוצג בתערוכת DSEi 2011 הוא מכשיר קשר למפקדRF-7800S-LR Leader Radio. החברה מפרסמת שזה מכשיר הקשר "החכם" הראשון מסוגו בעולם. הוא משלב מכשיר קשר טקטי עם מחשב מובנה, התומך ביכולות מיפוי, העברת מִסרונים וכולל כלי ווידיאו. המכשיר נבנה על בסיס מכשיר קשר צוותי RF-7800S Team Radio. המכשיר החדש יכול להתחבר למכללים חיצוניים ויכול לשמש ליבה למערכת Harris Falcon Fighter שהינה מערכת המשלבת מכללי C4 ויכולת עבודה ברשת למערכת תודעת מצב ל"חייל העתידי". במכשיר הקשר החדש משולב GPS וכן PDA והוא נחשב למכשיר הקל והקטן ביותר המשלב יכולות תקשורת/מחשוב בעבור החייל הלוחם.


* PDA - Personal Digital Assistant


חייל נושא באפודו את המכשיר החדש


הנחתים בארצות הברית נפרדים ממערכת האימונים MILES
DEFENSE NEWS, 5 בדצמבר 2011, עמ' 16


Goodbye to MILES
USMC To Replace Laser-based Tactical Training System


מערכת MILES הנמצאת בשימוש חיל הנחתים לאימון עם נשק קל יוצאת בהדרגה מהשימוש ותוחלף ב-2012 על ידי מערכת מתוחכמת יותר. חברת Cubic זכתה בחוזה לחמש שנים בסך 49.5 מיליון דולר בעבור המערכת הנקראת I-TESS II (מערכת סימולציה לתקיפה טקטית). Cubic פיתחה ויצרה בעבר את מערכות MILES ואותו רעיון מיושם במערכת החדשה: כלי נשק אישי יורה אלומת לייזר הפוגעת ומתגלה על ידי חיישנים המותקנים על חייל או רכב. למערכת I-TESS יש כמה שיפורים, כמו מערכת GPS למעקב וכן יכולת טובה יותר להערכת "פגיעות במטרה". החברה כבר קיבלה 28.5 מיליון דולר בעבור מערכות שיוכנסו לשימוש בבסיסי הנחתים בקוונטיקו במדינת ווירג'יניה, ולפחות בשמונה בסיסים נוספים.
מערכת I-TESS II באה בעקבותיה של I-TESS I שפותחה ויוצרה על ידי Saab Training USA שזכתה בשנת 2009 בחוזה בסך 28.8 מיליון דולר. ל-I-TESS II יש יכולות משופרות לעומת קודמתה והחשוב ביותר שהינה מערכת אינטגרלית בעוד I-TESS I בנויה מאוסף של רכיבים בודדים. מערכת I-TESS II כוללת משדר לייזר המותקן על הנשק הקל והוא מתאים לאקדח 9M, לרובים 4M, 16M, 47AK, לרובה הצלפים 40M, לנשק האוטומטי 249M, למקלע 2M, G 240M וכן גם ל-אר-פי-ג'י ולמטול רקטות AT4. בנוסף קיימת מערכת חיישנים שאותה לובש החייל, מערכת קול ותצוגה המשמשת לאפקטים חזותיים המדמים פיצוץ של רימונים, מערכת מעקב וחיישני גילוי לכלי רכב ומבנים. המערכת גם כוללת מכשור לפיקוד ובקרה ולפעילות צבאית במבנים בסביבה עירונית. יש גם יכולת סימולציה של השפעת אש עקיפה, על ידי מעקב אחרי החייל, התנוחה שבה הוא נמצא, ציוד המיגון האישי שהוא לובש ונתוני החימוש שנורה לעברו. למערכת גם יכולת סימולציה המאפשרת תרגולות בלוחמה כימית.
מערכת I-TESS II מציעה מספר שיפורים לעומת MILES שפועלת בעקרון של "שחור/לבן": כל פגיעה בחייל פירושה שהוא נהרג, זאת מבלי לקחת בחשבון איפה הוא נפגע והאם היה לבוש עם ציוד מגן, המערכת החדשה מביאה בחשבון גורמים אלה. למערכת MILES חסרה יכולת המעקב שהינה סטנדרטית במערכות מסוג זה. מערכתI-TESS II מאפשרת מעקב בזמן אמת אחרי כל חייל או רכב, בתנאי חוץ או פנים, זאת על ידי GPS או מערכות קשר השולחות את הנתונים למרכז בקרה מרכזי ועל ידי כך גם מאפשרים לבקרים לשנות את תנאי התרגיל במהלכו.


מערכת האימון MILES


במערכת MILES יש להוריד עם סיום התרגיל את הנתונים האישיים מכל חליפת חישנים שלבש כל חייל ולעבדם, במערכת החדשה הנתונים משודרים בזמן אמת וניתן להציג מיידית את התוצאות. למערכתI-TESS II יש יכולות נוספות לעומת I-TESS I, יש לה מערכת חדשה לסימולציה של השפעות סוגי חימוש שונים כמו מטעני צד. היא גם כוללת מערכת גילוי קלה יותר לרכב או מבנים שביכולתה להציג ללוחמים הנמצאים בהם, האם הם נפגעו מאש ישירה או עקיפה ומה מידת הנזק שנגרם.
חיל הנחתים איננו מתכוון להוציא את מערכות 2000 MILES מהשירות בבת אחת, הן יישארו בשימוש עד אשר מספיק מערכות I-TESS יחליפו אותן על בסיס של אחת מול אחת. הנחתים גם מציינים שמערכת I-TESS II מביאה יכולות נוספות למשפחת מערכות I-TESS, אבל לא שוקלים שדרוג I-TESS I לרמת I-TESS II. שתי המערכות מסוגלות לפעול יחד, שתיהן משתמשות באותו קוד תקשורת של הלייזר כמו מערכת MILES. למרות זאת לא נראה ששלושת המערכות תופעלנה יחד בו זמנית.
גם צבא ארצות הברית מגלה עניין בטכנולוגיה של I-TESS, זאת לדברי מנהל התכנית בצבא למערכות מסוג זה PM-TRADE . נחתם הסכם שיתוף פעולה בין הנחתים והצבא לגבי הדרישות. ל-PM TRADE בצבא יש פורטל הקשור לנושא תרגולות וקיים בו מגוון טכנולוגיות הקשורות לנושא והנחתים יכולים להשתמש בהן ולהתאימן לצרכיהם, כמו לדוגמה: מערכות מכשור למטווחים ולבקרת תרגילים. מצד שני PM TRADE בצבא מעוניין בעיקר בשיפורים של I-TESS II ובתכניות הנחתים לפתרונות בעבור מכשור מסוג זה לרק"ם.


חיישן לגילוי חומרי נפץ מבוסס על מאיץ חלקיקים
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, דצמבר 2011, עמ' 28


New IED Detector Leverages Particle Acceleration Technology


חברת נורת'רופ גרומן הציגה חיישן לגילוי חומרי נפץ מותקן על גבי רכב בלתי מאויש (UGV); החיישן מבוסס על מאיץ חלקיקים, השולח נייטרונים אל עבר הקרקע. אלה חודרים את הקרקע לעומק של כמטר, והקרינה החוזרת מאפשרת זיהוי המבנה הכימי של החומרים בקרקע. לדברי החברה, חיישן זה אינו מיועד לגילוי ראשוני של חומרי נפץ, אלא לבחינה ואימות של גילויים אפשריים מחיישנים פחות ספציפיים, כמו מכ"ם חודר קרקע. מערכת התקשורת של הרכב מותקנת על זרוע המרוחקת במידה מספיקה מהחיישן, כדי שהקרינה לא תפריע לתפקודה.
החיישן נבדק ארוכות על רכב בלתי מאויש מדגם Andros, אולם ניתן יהיה להתקינו (לאחר מיגון קרינה מתאים) בקדמת רכב פריצה "האסקי". בתצורת UGV, אפשר לנתק את זרוע החיישן בקלות, ולחבר במקומה זרוע פינוי פצצות, לטיפול במטען שהתגלה.


"חרקים קיברנטיים" יפיקו אנרגיה להפעלת הרכיבים המושתלים בהם
PHYSORG.COM בינואר 2012

Implanted Biofuel Cell Converts Bug's Chemistry Into Electricity: Scientists Take Step Toward Cyborgs
www.physorg.com/news/2012-01-implanted-biofuel-cell-bug-chemistry.html


מספר קבוצות מחקר עוסקות בשנים האחרונות ב"חרקים קיברנטיים" - חרקים שמושתלים בהם רכיבים אלקטרוניים ההופכים את החרק למעין מיקרו-מזל"ט.
קבוצת חוקרים באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב בארצות הברית הלכה צעד קדימה והראתה שניתן לנצל את האנרגיה שהחרק מפיק מהמזון שהוא אוכל כדי להפעיל את החיישנים המושתלים. הם פיתחו לשם כך תא ביו-דלק זעיר שניתן להשתילו בחרק. המפתח להמרת האנרגיה הכימית הוא שימוש בסדרת אנזימים על האנודה של התא. האנזים הראשון מפרק את הסוכר שהחרק (במקרה זה מקק) מפיק מהמזון שלו לשני סוגי סוכר פשוטים יותר. האנזים השני מחמצן את הסוכרים וגורם לשחרור אלקטרונים. כך זורם זרם חשמלי אל הקתודה, שבה החמצן שבאוויר קולט את האלקטרונים. ביצועי התא שהושגו הם צפיפות הספק של כ-100 מיקרו-וואט לסמ"ר במתח 0.2 וולט וצפיפות זרם של 450 מיקרו-אמפר לסמ"ר. כעת החוקרים ממזערים את תא הדלק כך שהשתלתו לא תפריע לחרק במעופו הרגיל. הכוונה להוסיף גם סוללה נטענת זעירה. הציפייה היא שחרקי-סייבר יוכלו למשל למדוד, בעזרת חישנים מושתלים, את הכמות של גז רעיל בחדר, לשדר את הממצאים, להיטען כשעה ואז לחזור על הפעולה.
מאמר מדעי:
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/ja210794c


סכמה של תא ביו-דלק


חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל