עשור של התעצמות

הצלחת השריון במלחמת סיני פתחה עשור של התרחבות והתמקצעות.
צה״ל הגדיל את מספר חטיבות השריון, הקים מסגרות מילואים, שיפר את מערכי ההכשרה והתחזוקה וגיבש תורת לחימה המבוססת על מהירות, ריכוז כוח, חדירה לעומק ולחימה במסגרת אוגדתית.
בתקופה זו נקלטו ושודרגו טנקי שרמן, צנטוריון ופטון. מאחר שהגבלות מדיניות הקשו על רכישת טנקים, חלק מעסקאות הרכש נעשו בחשאי. במקביל פותחה בישראל יכולת להתאים את הכלים לצורכי צה״ל ולתנאי האקלים והשטח המקומיים.
​
החיל השקיע גם בבניית כוח אדם מקצועי. הוא משך אליו מפקדים ולוחמים איכותיים, הרחיב את ההכשרות והעמיק את העבודה המשותפת של צוותי הטנקים. השינויים בתורת הלחימה, בפיקוד ובשליטה, בארגון ובאימונים הפכו את צה״ל לכוח נייד המסוגל להפעיל עוצבות שריון גדולות. היכולת שנבנתה בעשור הזה עמדה בבסיס הישגי השריון במלחמת ששת הימים.

בשנים שלאחר מלחמת העצמאות המשיך חיל השריון להתפתח, להתמקצע ולשכלל את יכולותיו. החל משנת 1964, במסגרת המלחמה על המים, התנהל רצף של ימי קרב מול הסורים. עימותים אלה אפשרו לחיל לבחון את יכולותיו בתנאי לחימה, להפיק לקחים ולשפר את מקצועיותו לקראת האתגרים הבאים.