לאחר מלחמת ששת הימים נדרש חיל השריון לעבור מתמרון מהיר למלחמה ממושכת לאורך קווי הפסקת האש. עיקר הלחימה התנהל לאורך תעלת סואץ, שם פעלו הטנקים מתוך מוצבים ועמדות אש, הגנו על הכוחות, השיבו לירי המצרי והשתתפו בפשיטות לעומק שטח האויב. השריון פעל גם בגזרות ירדן, בקעת הירדן ורמת הגולן, מול צבאות סדירים וארגוני טרור.
המלחמה חייבה את החיל להתמודד עם שחיקה מתמשכת, אש ארטילרית ונשק נגד טנקים. הטנק שימש לא רק כלי תמרון, אלא גם מקור אש מדויק, אמצעי תצפית ומוצב ממוגן ונייד.
אחת הפעולות הנועזות בתקופה הייתה מבצע רביב: פשיטה משוריינת בחוף המערבי של מפרץ סואץ. טנקים ונגמ״שים שנצבעו בצבעי הצבא המצרי ופעלו במראה המזכיר כוח אויב נעו לאורך עשרות קילומטרים ופגעו ביעדים מצריים. הפעולה המחישה את יכולתו של השריון להשתלב גם במבצעים מיוחדים המבוססים על תחבולה והפתעה.